<h1>תמים דעים סימן קכ"ז</h1>
<h2>דף ד.</h2>
איתמר שבת ויו"ט רבא אמר נולדה בזה אסורה בזה. וכן הלכתא ול"ש י"ט אחר השבת ולא שנא שבת אחר יו"ט נולדה בזה אסורה בזה משום הכנה דקי"ל כרבה דאית ליה הכנה במוקצה ונולד, ודוקא יו"ט הסמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה אסור משום דאיסור מוקצה ונולד. אבל אם חל יו"ט בה' ובששי בשבת ונולדה הביצה בה' מותרת בשבת. וכן אם נולדה בשבת תאכל בי"ט אם חל י"ט ביום א' וביום ב' אחר השבת מותרת הביצה והמוקצה יום שני ממה נפשך דודאי אחד מהם חול. וק"ל (שם) דשבת וי"ט שתי קדושות הן ונולדה בזה אסורה בזה משום הכנה אבל דברים שאין בהם משום מוקצה כגון פירות שאין במינן במחוב'. וכגון דברים שלא נצודו ובאו מחוץ לתחום בשבת מותרים ביו"ט הסמוך לשבת בין לו בין לאחרים דאיסור תחומין לית בהו הכנה לא משום גזירה שמא יאמר לו לך הבא לי. ואם שלח ישראל דורון לישראל חבירו מחוץ לתחום בשבת או ביו"ט מותר בין לו בין לאחרים בו ביום דלדידיה לית ביה האי גזרה שיאמר לו לך והבא דהאי ישראל דשד' ליה לא יעשה איסורא בשבילו. דאין אדם חוטא ולא לו ע"כ.
